תקציר:
אם כן, דמוקרטיה אינה אלא סדרה של מאבקי אגו הבלותיים, המתבססים על שחיקה שיטתית של כל צורות העליונוּת הלגיטימיוֹת והמוּכּרוֹת. דמוקרטיה היא ניצחונם של הבורגנים, של חסרי התרבות, של הצבועים, של הנאדות הנפוחים, של הטרחנים המתחזים לידענים, של הטיפשים הסבורים כי הם שקולים לגאונים, של כל סוגי הבינוניות והשִפלות. בעוד שהטבע נוטה ליצור אינספור הבדלים, הדמוקרטיה נוטה להפוך את כל בני האדם לשווים ולהטביע בכל נפש ונפש תג מדויק, כבמכשיר חברתי – לייצר ראשים אנושיים כפי שמייצרים ראשי סיכות. היא אינה מביאה בחשבון את הפעילות האישית, את האנרגיה הספונטנית והחופשית, את האדם הכּן והחיוני, אלא מסתפקת בנוסחה מופשטת. הדמוקרטיה מביאה בחשבון אך ורק את הכוחות המולקולאריים ופעולת ההמונים, כדי ליצור תנועה במסגרת המדינה. אך מקרביהּ העכורים של הדמוקרטיה נולד רודן איום בהרבה מאלה שהיא הפילה. -- מהכריכה האחורית

עותקים