תקציר:
שולי בת החמש עשרה מנסה למחוק בכל הכוח. אחרי שכתבה את הסיפור שלה, שהוא בעצם לא הסיפור שלה, וזכתה בתחרות, היא בורחת בסערה מהיישוב, משאירה מאחור דמעות ולב שבור. המורה טובי מנסה דווקא לכתוב. בית הספר הישן שבן דלתות מתקלפות, חלונות סדוקים ושלוליות בוץ – לא נותן לה הזדמנות שנייה. עדינה מקמטת דפים. שולי כבר אמרה שעיתון של סמינר זה מתכון לצרות צרורות, למה לא שמעה בקולה? אלמונית, שאף אחת לא יודעת מי היא, כותבת שירים שמדליקים אור בעיניים של 'כתומה', בשפת הלב כותבת הדס אירנשטיין סיפור על טעויות ומחירים, לבבות ואנשים. סיפור שמאפשר לאהוב גם את סימני המחיקות. פרקי הסיפור התפרסמו ב'המודיע הצעיר' ומצטרפים לפיצית, המחברת הסודית של עוזיאל, קפיצית, הילדים משומקום ועוד. -- מהכריכה האחורית.

עותקים