תקציר:
"לא, לא, לֹא!" טַיְקוֹ מִצְמְצָה בְּעֵינֶיהָ, "אַבָּא, סַע, סַע מִפֹּה מַהֵר, אָסוּר שֶׁהִיא תִּרְאֶה אוֹתִי!" הִיא לֹא הִצְלִיחָה לְדַבֵּר, רַק אַחֲרֵי רְגָעִים אֲרְכִּים הִשְׁלִימָה אֶת הַמִּשְׁפָּט - "אֲנִי חַיָּבֶת לִבְרֹחַ. עָם מִיּוֹ". "אַתְּ עוֹזֶבֶת אֶת יַפָּן, כְּדֵי לַחְזֹר לְיַפָּן". סַבָּא צָעַד אִתָּהּ לְאֹרֶךְ הַשְׁבִיל, "הַבָּתִּים עִם גַּג הַפָּגוֹדָה הַמְשפע, בְּבּוֹת הַחַיָּלִים בַּכַּכָּר, עֵץ הַבּוֹנְסַאי הַקָּטָן שֶׁסַבְתָּא מְגַדֶּלֶת בֶּעָצִיץ, הַשָּׁמֶשׁ הַהוֹלֶכֶת וְשׁוֹקַעַת - זוֹ יַפָּן. וּבְכָל פַּעַם שֶׁתִּרְאִי אֶת הַשָּׁמָשׁ - תִּזְכְּרִי שֶׁאַתְּ יַלְדָּה יַפָּנִית". מִיּוֹ חִיְכָה וְהִנְהֲנָה. וְאָז עָצְרָה פִּתְאוֹם - "אֲבָל סַבָּא", אָמְרָה, "אֲנִי... אֲנִי לֹא יַלְדָּה מַמָּשׁ יַפָּנִית". "אֲנִי לֹא רוֹצָה לִנְסֹעַ לְבַד!" הִיא צָעֲקָה פִּתְאוֹם בְּיַפָּנִית וּבְאַנְגְּלִית מְעַרְבָּבוֹת, וְהִתְיַשְׁבָה שׁוּב עַל הָרְצְפָּה. "אֲנִי רוֹצָה אֶת אִמָּא שֶׁלִי! וַאֲנִי..." הִיא הֵרִימָה פִּתְאוֹם אֶת עֵינֶיהָ הָאֲדָמּוֹת, "אֲנִי אֶזְרָחִית יַפָּנִית! אָסוּר לָקַחַת אוֹתִי לְשׁוּם מָקוֹם! אֲנִי רוֹצָה לְדַבֵּר עִם הַשַּׁגְרִיר, הַקּוֹנְסוּל שֶׁל יַפָּן!" מִבְּלִי לִרְצוֹת, עוֹזָבָת מִיּוֹ קאזאמוּטוֹ אֶת יַפָּן וְיוֹצֵאת לְמַסע נְדוּדים מוּזָר. הִיא נָמְלָטָת מְשׁוֹטְרִים מִצְרָיִים, נַפְצַעַת קָשֶׁה בִּבְרִיטַנְיָה, וּבְדִיוּק כְּשָׁהִיא מַתְחִילָה לְהִתְיַדַּד עַם חֲבֵרוֹת בְּבֵית הַהַחְלָמָה לִילָדִים', היא מוֹצֵאת אֶת עַצְמָהּ לְבַדָּהּ בָּעוֹלָם. ובכל זאת, היא לא לבד... סַפר אֵיכוּתִי נוֹסֶף כְּסִדְרַת "עקַבּוֹת" האהובה של אסתי קוין, סוֹפרֶת רַבי הַמכָר. עלילה מוֹתַחַת וּמְסַקְרֶנְת, מלאת רגש וקסם. -- מהכריכה האחורית

עותקים