תקציר:
למי מכוון הספר? לכל העוסקים בחינוך – מורות ומורים, מנהלות ומנהלים במוסדות חינוך; הורים, כמובן – ולמעשה, לכל מי שהחינוך יקר לו. מיהו המחבר? ישעיהו (שייקה) תדמור – מהבולטים מקרב אנשי החינוך בישראל בעשורים האחרונים. בעל PhD, פרופסור-חבר בחינוך, נשא בתפקידים רבים מגוונים והנהיג מוסדות חינוך ידועים, בהם בית הספר הריאלי העברי בחיפה ומכללת לוינסקי לחינוך. בד בבד פעל במסגרות חברתיות שונות שעסקו בחינוך ובהידברות בין שבטי החברה בישראל. שימש יו"ר התנועה להעצמת הרוח בחינוך. זה ספרו השמיני. בין הספרים שכתב בולטים: התכוונות לאלוהי שבאדם (רשפים, 1994) וחינוך כחוויה חינוכית (מכון מופ"ת והאקדמית יזרעאל, 2007); ובין הספרים שערך (עם עמיר פריימן): חינוך – מהות ורוח (מכון מופ"ת, 2013) וחינוך – שאלות האדם (מכון מופ"ת, 2015). כיום, "שלוש שנים אחרי גבורות, עדיין בוערת בשייקה התשוקה לעשות ולהגשים את החזון שמלווה אותו כל חייו, עם נחישות ועם מחויבות לאין קץ", אומר עליו איש חינוך ידוע. מה מיוחד בספר? המחבר מספר בו על התפתחותו כאיש חינוך, על גיבוש זהותו ותפיסתו החינוכית, ועל צמיחתו כמנהיג חינוך. אבל הוא אינו מסתפק בפריסת העשייה. הוא שוזר בסיפור שאלות גדולות, דברי הגות, הבזקים על תאוריות מדעיות, אירועי חיים שיש בהם לקח חינוכי, ומחשבות על האדם – הכול בשפה ידידותית קולחת. תדמור איננו מציין רק הצלחות; הוא מציג בהרחבה גם דילמות, קשיים ונפילות, ואת התמודדותו עימם. כך שזורה בספר ביקורת רבה, בראש ובראשונה ביקורת עצמית חושפנית וגלויה. דוגמה מרגשת לזה היא הניתוח שלו את דרכו בחינוך ילדיו. ממה יתרשמו הקוראים? זה ספר מאלף. הפוך בו והפוך בו: שפע של התרחשויות, שפע של תובנות, ושיתוף דיאלוגי של הקוראים בסיפור. מכל אלה יבינו הקורא והקוראת, כי חינוך הוא עירור והכוונה של ההתכוונות של האדם – ילד, תלמידה, מורה והורה – אל מעלה אנושית גבוהה יותר, מה שהמחבר מכנה "חינוך מגביה".

עותקים