תקציר:
אנשים שכבר מתו לא רוצים הרבה. רק לפגוש כבר את הילד שלהם במקום שבו השאירו אותו ולראות את החיוך חוזר לפניו. אנשים שכבר מתו הם אנשים אחרים בעוד כמה מובנים. אם קיבלת במתנה עוד יום של חיים, למה בעצם שלא תנצל אותו לשנן משניות בעל פה. תמיד עלולים לבוא נחש או בפומה מכיוון לא צפוי, קבוצה אחרת של הסנדרו לומינוסו שתהיה סלחנית פחות. ואם החלומות לעושר עלי אדמות התבדו בכל מקרה, אולי כדאי להשקיע בחלומות מעשים יותר, כדי שכשתגיע למעלה לא תסבול חרפת רעב. נחמי רואה רק את רובי. את פניו הקטנות שיזרחו כשהוא יראה אותם. את השאלות שיהיו לו, את הסיפורים שיספרו לו. רק כאלו שלא יבהילו אותו יותר. "תתפלל שכבר נגיע", היא מתחננת כשרגליה הופכות לבולי עץ נפוחים והיא עדיין לא עוצרת. "אני לא יכולה יותר לחכות. אפילו לא שעה אחת". אבל הדרכים חזקות מגעגועי האם שלה. סבוכות ומתפתלות, וגם לשלמה כבר אין מושג לאן. ראובן ורחלי, הגיבורים מרב המכר 'לא חיפשתם אותי', עולים שוב על הבמה. רחלי חסרת הביטחון מגששת לאט את דרכה אל החיים. ראובן מצא לו זהות ושם משפחה ואפילו דודים שמתמסרים אליו באהבה, אבל. ההורים שלו נעלמו בפרו באותו יום איום, ואיש אינו יודע מה עלה בגורלם. הסבתא היחידה שמחכה לו בארצות הברית דמנטית מזה שנים. והוא חייב לנסוע, לראות אותה. לקבל, אולי, מידע חדש על הורים. הוא פוחד שאפילו לא תזהה אותו וכל תקוותיו תתנפצנה אל המציאות. בארצות הברית מתמודדת רייזי נכדתה המאומצת של מיסיס ג'ייקובס על תלישות מכאיבה. כשהיא מחליטה לעשות מעשה ולשחזר את מחוזות ילדותה, היא מגלה את מה שביקשו להסתיר ממנה, עומדת עין בעין מול הסודות האפילו. אבל אחרי הכול הבחירה נשארת רק שלה. -- מהכריכה האחורית.

עותקים