תקציר:
אֲנִי אוֹהֶבֶת לִבְנוֹת אַרְמוֹנוֹת. אָז בָּנִיתִי אַרְמוֹן בַּחוֹל, אֲבָל לֹא סְתָם אַרְמוֹן: אַרְמוֹן אֲמִתִּי, עִם גַּגּוֹת וּצְרִיחִים וַחֲפִיר לְתַנִּינִים. וּמָה קוֹרֶה כְּשֶׁמּוֹפִיעַ אַרְמוֹן אֲמִתִּי עַל שְׂפַת הַיָּם? דְּבָרִים מְשֻׁנִּים מְאוֹד! מֻפְלָאִים! מַלְכוּתִיִּים! וּבִלְתִּי צְפוּיִים...

עותקים